
אנדרטאת הראשונים, רחוב רוטשילד, תל אביב.
בכל מקום ומקום (אפילו בסביבה הקרובה ביותר) אפשר למצוא עניין, יופי וייחוד. המצלמה שהיא לרוב איתי, מחדדת את תשומת לבי לנעשה מסביבי. כאשר המראה מעניין, יש תמונה. כמו בחיים, כך בצילום, אני משתדל לראות את הדברים בדרכי שלי. הבלוג משקף נקודת מבט זאת.
הוא חיזר במרץ רב אחר שלושת הטווסות הלבנות בכלוב, אך אלה לא שמו עליו בכלל. בכל פעם שפנה אליהם, משקשק בקצב בנוצותיו הפרוסות, הן הפנו אליו את גבן וניראו אדישות ולא מעוניינות. אך הטווס הלבן בשלו. ההצגה חייבת להמשך. ללא ליאות חזר וחיזר, חזר וחיזר. אך הן בשלהן. למרות המופע המרשים שלו (אני התרשמתי והוקסמתי), הטווסות היו אדישות לחלוטין. לפתע ראה טווסות צבעוניות בכלוב הסמוך. הוא פנה אליהן והופיע מולן בשקשוק נוצות מדהים. באותו הרגע, אצו רצו הטווסות הלבנות, אלה שהיו כה אדישות כלפיו והגיעו סמוך אליו. כעת הן ניראו מעוניינות. לפתע, ההצגה שלו כן הרשימה אותן. היה זה מאלף לראות את המופע המרשים הזה שממנו אפשר להסיק גם על היחסים שבינו לבינה. זאת אומרת, בחברת האדם.
צולם בעין גדי, מרץ 2009.