שלוותו של חתול

לכבוד הוא לי להיות חלק מאוהבי החתולים. אחד מהם הוא לי ראטלאדג' שכתב את "199 עצות לחתול". מתוך הספר: "אל תהיה פראייר של אף אחד". ועוד, "תהיה עדין, אבל באופן פראי". "תן לכלבים ישנים לישון". גם ורוניק ויין בספרה האמנות של לא לעשות כלום, משבחת את היכולת החתולית להרגע "החתולים כבר יודעים כל מה שיש לדעת על מדיטציה". כבר קרוב לשנתיים אין חתול בביתנו. אשתי מתנגדת, אני מהסס. אחרי שנים ארוכות של נוכחות חתולית שנגמרה פעמיים בצער וכאב, קשה לנו. הייתי צריך לעבור עם עצמי תהליך כדי לשחרר את רגש האשמה מצדי הקשור במותו של בונו והעלמותה של בובולינה. בשני המיקרים, הבאתי גור חתולים שבמיקרה או לא, שיבש את מהלך חייהם. לא תמיד כוונות טובות משפיעות לטובה. זהו לקח אדיר שאני נושא עמי, לאו דוקא ביחסי לחתולים, אלא בכלל. בונו נפטר ממחלת כליות לפני כשנתיים (בגיל 9). בובולינה נעלמה לפני 10 שנים כשהייתה בת 14. לאחר שעברנו דירה, היא לא מצאה את מקומה ומספר פעמים נעלמה וחזרה עד להעלמותה הסופית. גם לבונו וגם לבובולינה נקשרנו ואהבנו. הם היו מיוחדים במינם. בצעירותה, בובולינה הפליאה בניתוריה לגובה של 2 מטר לערך. זאת הייתה התמחותי לעודד אותה לנתר. בונו נהג לעמוד על שני רגליו האחוריות כאשר הקדמיות מושטות לחובק חם ואוהב מצידה של בתי. החתולים הביאו לבית אוירה של רוגע ושובבות גם יחד. אני מתגעגע. צולם ברחוב גורדון, תל אביב, יוני 2009.