"לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם. אשר אין לה קצין שוטר ומושל. תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה" (משלי ו). נידמה לי שהכתוב ברור והרחבה אינה מחייבת. לעומת זאת, בספרו אלוף בטלות מורד טום הודג'קינסון באמרה זאת ומציין שאינה טבעית לאדם (לספר יש גם גוון סטירי הומוריסטי). ומה אומר הרמב"ם על כך? "הדרך הישרה-היא מידה בינונית שבכל תכונה ותכונה מכל התכונות שיש לו לאדם, והיא התכונה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שווה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו...ודרך זו-היא דרך החכמים". כלומר, מידתיות. כמה אני אוהב אותה. כמה שפיות ונורמליות יש בה! נזכרתי גם בסרט המצויר עבודת נמלים. הרעיון היה להציג נמלה שונה מכל יתר הנמלים ההולכים עם הזרם והדימוי הנמלי הידוע (משמעת, חריצות ועוד). למעשה, הנושא מורכב, תלוי בזמן ומרחב, אך תמיד יש לזכור את הרמב"ם, החכם והמציאותי. מידתיות. שיקול דעת. דרך האמצע. הנמלה המצולמת, מחזיקה במשקל עצום ביחס לגופה. היא ירדה בנחישות נמלית אופיינית והצטרפה לחבריה בדרכם אל הקן. צולם בראשון לציון, מאי 2009.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה