לילה לבן בעיר הלבנה

אמש טיילנו ברחובות העיר הלבנה במסגרת אירוע הלילה הלבן. זאת השנה החמישית שהעיר מציינת את היותה אתר מורשת עולמית בנושא אדריכלות הבאהוס. היה יוצא מן הכלל. רחובות העיר שקקו חיים. המוני אדם טיילו, שמחו, חגגו, בילו. צעירים וזקנים כאחד. בתל אביב לא קשה לחגוג ולשמוח על אף תחושת המצור והאיום התמידי המרחף מעל מדינת ישראל. העיר, אכן מדהימה. מחד, אינה שוכחת את עברה הצעיר. מאידך, נמצאת בהווה. עיקרון הכאן ועכשו מוגשם בה הלכה למעשה. גם הפוטנציאל התיירותי שלה התעצם בעיני מאוד. הלוואי ויגיעו הימים שתיירים מחו"ל יצטופפו ויטיילו ברחובותיה (חלום שלי). כמו ברומא, פירנצה, ונציה. למה לא בעצם? למרות מאה שנותיה, כמה ערים ידועות בעולם נבנו ע"י יהודים? ללא היסטוריה עתיקה אך שוכנת תחת משק כנפי ההיסטוריה? הרשימה קצרה מהכיל את סגולותיה המיוחדות. צולם בבית העירייה הישן, רחוב ביאליק, מאי 2009.