הבוקר, יצאתי לבקר בתערוכת הפיסול של נירה רז בעיריית ראשון לציון. אבל, לא כל כך נעים לראות גן סגור (מתוך הכבש הששה עשר). בניין העירייה סגור לרגל המימונה. לשמחתי, אפשר היה לצפות בתערוכה מבחוץ, דרך שמשת הזכוכית. אמנם, זה לא אותו הדבר, אך הצלחתי להתרשם לטובה מרמת הפיסול שלה. נירה מפסלת דמויות כפי שהן ניראות במציאות. סיפורים "קטנים" מהחיים, כמו הבעה של ילד קטן. בגן העיר, מצאתי (למרות שהייתי שם המון פעמים) עצים גדולים ועתיקים. בל נשכח, ראשון לציון נוסדה בשנת 1882. בגן מבקרים בעיקר זקנים וילדים. הצעירים וגיל הביניים, נמצאים במירוץ החיים. חבר'ה, האם לא כדאי לקחת אתנחתא קלה? דבר לא יברח. ילדים כבר היינו. אם יאיר מזלנו, גם זקנים נהיה. הבה נאט את הקצב ונקדיש קצת תשומת לב לסביבה.צולם בגן העיר, ראשון לציון, אפריל 2009.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה