יום רביעי, 15 באפריל 2009

אנדרטה לשלום


וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה [ישעיה ב, ג–ה]. אילו מלים. איזה חזון. איך אפשר שלא להתפעם מההיגד וכתיבתו? אני כל כך גאה להיות יהודי, בן לעם שאחד מנביאיו-ישעיה, חרט בתודעה היהודית והעולמית לדורותיה חזון של שלום.
כל כך קרוב לביתי (סמוך למכללה למנהל), נמצאת אחת מהאנדרטאות היפות שראיתי מעודי. במרכזה, כלי מלחמה הניראים נובלים וחסרי שימוש כשמתוכם כלי עבודה זקופים וראויים לשימוש. רעיון נפלא, ביצוע יוצא מן הכלל של האמן וייסהוף (מוקדשת לזכרו של יצחק רבין). הציטוט מספר ישעיה, מקיף את בסיס היצירה. כבר מזמן תכננתי להגיע סמוך ליצירה ולהתרשם ממנה מקרוב. כדאי לציין שהגישה אינה בטוחה כלל ועיקר. למעשה, צריך לחצות כיכר סואן ללא מעבר חציה, בסיכון! זהירות! צולם בראשון לציון, אפריל 2009.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה